החודש הקרוב יהיה קשה למשתמשי התחבורה הציבורית בגוש דן. במסגרת הרפורמה שנכנסת לתוקף באחד ביולי, המוני קווי אוטובוס ישנו את מסלולם וכמה מהם יבוטלו כליל. רבים מדי מאיתנו יאבדו דרך, זמן ועצבים בניסיונות התמודדות. ברפורמה נעשו גם שגיאות. ובכל זאת, יש במהלך משהו נכון.
מהפכה בתחבורה הציבורית שלנו היא חיונית ודחופה. רק היא תוכל לשחרר אותנו מהתלות הקיצונית ברכב הפרטי שהובילה למשבר תחבורתי – מצוקת חניה, פקקים וזיהום אוויר. אי אפשר עוד גם להמשיך ולהמתין לרכבת תחתית. חייבים לייצר פתרונות מהירים, נוחים וזולים על פני הקרקע באמצעות אוטובוסים.
זה היה מרכזה של תכנית התחבורה שהציעה "עיר לכולנו". התוכנית שלנו, "מהיר בעיר", גובשה בעבודה מקצועית ובהתייעצות דמוקרטית רחבה. ניהלנו עבורה קמפיין מתמשך ברחובות העיר ובאינטרנט. "מהיר בעיר" נדחתה, כרגיל, על ידי חולדאי. אבל השפעתה ניכרת ברפורמה שמתחילה עכשיו, שגובשה בהנהגת צוות מקצועי ומסור במשרד התחבורה.
התוכנית שהצענו, מהיר בעיר, הציעה מערכת אוטובוסים מהירים. מערכת כזו מחייבת עדיפויות דרך ורמזורים, כדי שהאוטובוסים יוכלו לנסוע ללא הפרעות ולא יתקעו בפקקים או בצמתים. אחרי שנים של קיפאון, עכשיו מוכרזים נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) באבן גבירול ובמלך ג'ורג'. זהו מהלך בכיוון הנכון- אבל הרבה פחות מהדרוש מכיוון שהאוטובוס עלול להיתקע מיד ביציאה מהנת"צ.
שינוי מסלולי האוטובוסים בתל אביב יפו התבקש גם הוא מזמן. לאורך השנים, נותרו בתוקף מסלולים שאיבדו כל היגיון תחבורתי או סביבתי. אבל, כרגיל בתל אביב יפו, גם הפעם חסרה כאן התייעצות אמיתית עם הציבור. משהו יסודי שגוי כאן כאשר תכנית שעובדים עליה שנים נחשפת לידיעת הציבור רק ימים לפני הביצוע. שיתוף ציבור דרוש לא רק כיוון שהעיר איננה בסיס של חיל האוויר, אלא מרחב דמוקרטי של אזרחים בעלי זכויות. הוא דרוש גם כי בידי הציבור נמצא ידע מעשי רב, שיכול להעשיר את התוכנית ולמנוע שגיאות. כאן נעוצה חולשה עיקרית של הרפורמה העכשווית במסלולי הקווים – חוסר התחשבות מספקת בקבוצות מיוחדות של תושבים- קשישים, סטודנטים ושכונות פריפריאליות.
תוכנית "מהיר בעיר" מציעה פחות אבל יותר. אנחנו מציעים שני קווי אוטובוסים מהירים- חוצה וסובב, המכוונים לתת מענה ראשוני משמעותי. להתחיל רק בשני קווים מהירים- אבל להבטיח שהם יהיו מעולים: יזכו לעדיפות דרך ורמזורים בכל מקום שיידרש, ייסעו בתדירות גבוהה במיוחד, יופעלו באוטובוסים נוחים וחדישים ויונהגו בהם הסדרי כרטוס מתקדמים שיאפשרו עליה וירידה מהירה. כך אפשר לקבל מערכת דומה בצורת פעולתה לרכבת תחתית –במחיר נמוך בהרבה וכפתרון לימינו ולא רק לימי נכדינו. התחלה טובה כזו הייתה יכולה לספק אנרגיה להמשך. תושבים באזורים נוספים בעיר היו קמים לדרוש קווים מעולים כאלה גם עבורם. זאת ועוד, שני קווי המטרו המהירים שהצענו היו יכולים לתרום גם למהפך הפסיכולוגי של נכונות לנטוש את הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה ציבורית.
מה צריך לעשות עכשיו?
ראשית, לרכך את הלם השינוי. קודם כל, לבטל את העלייה המתוכננת במחירי הנסיעה באוטובוסים, המעבירה לציבור מסר בעייתי. השבוע הצעתי בוועדת הכספים של הכנסת (וד"ר נח עפרון מ"עיר לכולנו" הציע במקביל במועצת העיר) שבימיה הראשונים של הרפורמה תהיה הנסיעה באוטובוסים חינם. זה איננו מהלך פופוליסטי – אלא צעד מחושב ומשתלם. הוא יהיה כרוך בעלות, אבל יחסוך יותר: כסף, זמן ועצבים של האזרחים. הוא יכול גם לסייע למשתמשי רכב פרטי להחליט לנסות תחבורה ציבורית.
שנית, להקשיב לציבור ולתקן היכן שצריך. הידע המקצועי חשוב, אבל תחושות הציבור חשובות לא פחות. שינוי חברתי-סביבתי יהיה רק שינוי דמוקרטי – או שלא יהיה בכלל. יעל בן יפת מ"עיר לכולנו" פתחה עמוד פייסבוק להחזרת קווי אוטובוס הנדרשים לציבור. את דרישות הציבור צריך קודם כל לשמוע – אבל לא פחות חשוב להיענות במהירות כאשר הן מוצדקות.
שלישית, התכנית צריכה שדרוג. תכנית השדרוג כבר מוכנה. קוראים לה מהיר בעיר: הפעלה של שני קווים פשוטים, מהירים ונוחים באמת בתוך סבך האוטובוסים המטרופוליני. מה שהיה נכון בעבר נותר נכון גם היום.
ולפעילי "עיר לכולנו" שלחמו על מהפכת התחבורה הציבורית בשלוש השנים האחרונות אפשר היום לומר: בכל זאת נוע תנוע! בקושי, לאט, עם חריקות מיותרות ושגיאות מרגיזות, אבל בכל זאת בכיוון הנכון!