נאומו של ח"כ דב חנין בהפגנת ההכרה והשלום, מוצ"ש ה-4 ביוני 2011 בת"א:
ערב טוב, מסאא-אל-חיר,
הערב לא אדבר לנתניהו, ליברמן וברק. הם לא שומעים. בוודאי לא מקשיבים. אדבר הערב אלינו ציבור האלפים הנפלא שהתכנס כאן הערב, מחנה השלום החוזר אל הככר. אדבר על מה שאנחנו עושים ועל מה שאנחנו צריכים לעשות.
אלה היו הכותרות הראשיות השבוע:
שלישי בידיעות אחרונות – פיקוד העורף מתכנן פינוי 300000 אזרחים מבתיהם במלחמה הבאה.
רביעי בישראל היום – בוגי יעלון חושב שהתקפה על איראן היא רעיון טוב.
חמישי בידיעות אחרונות – מאיר דגן ראש המוסד לשעבר קורא לממשלה "לא ישר לבחור במלחמה".
אתמול בישראל היום – שר העורף מתן וילנאי על כך ש"במלחמה הבאה נותקף באלף טילים ביום".
חברות וחברים, המלחמה הבאה היא לא גזירה משמיים – יש לה קשר ישיר לנאום נתניהו בוושינגטון. שימו לב: בנאומו נתניהו סגר פרק בתולדותינו, פרק עם עליות וירידות שקראו לו תהליך שלום. הוא סגר אותו בהצבה של תנאים בלתי אפשריים להמשכו.
בל נטעה. אנחנו לא נראה כאן המשך של הסטטוס קוו. אירועי החודשים האחרונים הראו בצורה כל כך ברורה – גם המזרח התיכון נוע ינוע. וזה מגיע גם לפינה שלנו. אם לא נתקדם לשלום – נידרדר לחורבן. נתניהו מוביל אותנו לאסון.
סרט אימה? נעצור אותו. נחזור לנקודת ההתחלה ונדמיין לרגע תסריט אחר – ממשלת ישראל מכירה במדינה פלסטינית בקווי 67. יושבים לפתור את הבעיות: שתי בירות בירושלים – זה אפשרי אם רוצים שלום. ואם רוצים שלום אפשר לפתור עם הפלסטינים באופן רציני וצודק גם את הבעיה הקשה של הפליטים. תארו לכם תסריט כזה: שני העמים משתחררים מהכיבוש, תמיכה בינלאומית, התלהבות באיזור, תקווה חדשה גם אצלנו.
חלום יפה? לא בשמיים הוא. פוליטיקה היא מעשה אנושי. החיים שלנו בידיים שלנו. השינוי הגדול, אומרת מרגרט מיד, מתחיל תמיד במיעוט הנחוש לקדם אותו. היא דיברה עלינו.
אני מסתכל עליכם עכשיו עומדים יחד למען השלום יהודים וערבים, יהודיות וערביות. חושך גדול מאיים לרדת עלינו. העמידה המשותפת הזו היא האור שיכול להאיר אותו. האור לא נלחם אבל ככל שהוא מתפשט החשיכה נעלמת. אני מסתכל עליכם ואומר לעצמי ולכם – אנחנו חייבים ואנחנו גם יכולים לעשות זאת.
כשישאלו אותנו ילדינו היכן היינו כשהוכרעה ההיסטוריה, היכן היינו בימים הגורליים של המערכה על העתיד, על השלום, על החיים – נוכל לומר להם בראש זקוף: לא אמרנו יום יבוא – הבאנו את היום, כי לא חלום הוא. ובכל המקומות, בכל הישובים, בכל הככרות קראנו רק שלום.
אנחנו נביא את היום הזה, למענם. למעננו.