הועדה המשותפת (פנים-עבודה) לסביבה ובריאות, בראשות ח"כ דב חנין, ביקרה ביום שלישי, ה-13 בספטמבר, במכון לחקר ימים ואגמים ושמעה סקירות על אודות ההחמרה במצב הים התיכון. במכון שמעו חברי הכנסת כי חופי הים של ישראל נתונים לדלדול הדגה, זיהום ים והרס חופים. שינויי האקלים הגלובליים גרמו לעליית מפלס הים ב-10.5 ס"מ ב- 18 השנים האחרונות.
פרופ' ברק חירות, ראש המכון, הסביר כי המכון מפתח תכנית ניטור לאומית שתיצור בסיס מדעי להגנה על הסביבה הימית. הוא הדגיש כי למרות העבודה הרבה המושקעת, מרכז המידע הימי הלאומי אינו ממומן כלל על ידי המדינה.
ד"ר בלה גליל הדגישה את הנזקים הנגרמים ממינים זרים. על מנת להדגיש את הבעיה בישראל, היא הראתה כי בעוד שבספרד קיימים בסך הכל 48 מינים פולשים ואילו בישראל ישנם 341 מינים פולשים.
ד"ר נורית קרס הראתה כי להתפלת מים יש מחיר סביבתי כבד. על פי ממצאי עבודתה, מידי שנה מיוצרים כ- 750 מיליון מ"ק של מי-רכז – תוצר לוואי של תהליך התפלת מי הים. מי הרכז מכילים מלחים וכימיקלים ובהגיעם אל הים הם יוצרים בים התיכון "איים מלוחים". באשקלון, "איים" אלו מתפזרים באמצעות המים החמים הנפלטים מתחנת הכוח ואילו בחוף פלמחים האיים המלוחים שוקעים לקרקעית.
בסיכום הדיון אמר ח"כ חנין, יו"ר הועדה, כי "חופי הים התיכון מנוהלים על ידי המדינה כמו המערב הפרוע. המדינה נסוגה מאחריותה לים בדיוק כמו שנסוגה מאחריותה לחברה". הוא התקומם על היעדר העברת תקציבים לניטור הים התיכון וביקש מהנהלת המכון להעביר לוועדה נייר עבודה המפרט את הצרכים התקציביים של המכון. ח"כ חנין אמר גם כי ישקול את הצורך בתיקוני חקיקה על מנת להבטיח העברה תקציבית למערך ממלכתי לניטור וחקר הים התיכון. ביחס לבעיית המינים הפולשים, אמר ח"כ חנין כי הועדה תשקול דרישה להצטרפות מדינת ישראל לאמנות בינלאומיות העוסקות בנושא זה. הוא הוסיף ואמר כי החקיקה ביחס לתשתיות נפט הינה אנכרוניסטית ומיושנת וכי בדעתו לקדם חקיקה בתחום זה.
—
בחלק השני של הסיור, קיימה הועדה דיון בנושא הפצחן המימני – קומפלקס מתקנים להשבחת דלק, שמוקם בימים אלו על ידי חברת בז"ן (בתי הזיקוק לנפט). בפתח הדיון אמר ח"כ חנין כי בעניין הפצחן עולים שאלות לגבי שלושה טיפוסי סיכונים: 1. ביטחוניים – ירי טילים בעת מלחמה על הפצחן עלול לגרום לפיצוץ עז. 2. רעידות אדמה. 3. תקלות עבודה מסוגים שונים. בדיון הועלו תהיות רבות לגבי תקינות הליך אישור הקמת הפצחן כמו גם שאלות לגבי נחיצותו האמיתית באזור, שכן דו"ח שפיר קבע לאחר מלחמת לבנון השנייה כי אין להקים מתקנים כימיים נוספים במפרץ חיפה.
נציגי איגוד ערים, חיפה, לאיכות סביבה ונציגי מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה (כמו גם נציג המפעל) טענו כי הפצחן מוקם בימים אלו לאחר בדיקות סביבתיות מקיפות וכי בכל מקרה גבולות הסיכון הינם בתוך חצר המפעל ולא בשכונות סמוכות.
בסיכום הדיון אמר ח"כ חנין כי הוא עדיין מודאג מכמה סיבות: א. עדיין לא ברור אם הליך אישור הפצחן היה תקין. ב. התפיסה התומכת בהקמת הפצחן מנוגדת לתפיסות הסביבתיות החדשות המאפיינות את חוק אוויר נקי. ח"כ חנין אמר כי אזור מפרץ חיפה הוא איזור רגיש לזיהום אוויר ואין להוסיף עליו תשומות סביבתיות מזהמות אוויר. ח"כ חנין הוסיף כי לא ברור לו מדוע לא נבחנה "חלופת האפס" – לא להקים את המפעל. הוא הציע כי תהליך אישור הקמת הפצחן ייבחן בשנית וכי בינתיים תופסק בניית המתקן.
—
בחלק השלישי של הסיור, ביקרה הועדה באזור המיועד לכפר נופש בסמוך לחוף נחשולים, ופגשה את יוזמי המחאה נגד הקמת האתר. הדיון ראשוני, שהתקיים במקום, התמקד בשאלה מדוע נבחרה אופציה של בניית כפר נופש חדש בשטח רגיש מבחינה סביבתית הסמוך לחוף, במקום לחזק ולהרחיב את כפרי הנופש הקיימים באזור. ח"כ חנין הבטיח כי הועדה תמשיך לדון בנושא, בהתאם למידע שיתקבל מכל הגורמים המעורבים. הוא אמר כי "בכל החופים, מחוף בצת בצפון ועד חוף ניצנים בדרום, רואים נחשול של יוזמות נדל"ניות. במקום להסתפק בהתבוננות בכל מקרה בנפרד, נדרשת חשיבה רוחבית חדשה של הגנה על חופי ישראל".