כ-150 איש ואישה, נפגעי תהליך ייבושו של הדיור הציבורי, הגיעו ביום רביעי, ה-18 בינואר, לכנס השקת השדולה לדיור ציבורי בכנסת. 13 ח"כים ממפלגות שונות הגיעו לכנס, אך הדוברים העיקריים היו הפעם האזרחים, והח"כים הקשיבו לעשרות הסיפורים הקשים על המדינה שהפקירה את אזרחיה. השדולה מובלת בידי: ח"כ דב חנין (חד"ש), ח"כ אורלי לוי אבוקסיס (ישראל ביתנו), וח"כ מירי רגב (ליכוד).
ח"כ חנין, יו"ר עמית בשדולה, פתח ואמר: "ממשלות ישראל לא רק שהפקירו את הדיור הציבורי, אלא גם גזלו מיליארדי שקלים ממנו לטובת מטרות אחרות ממנגנון הסוכנות היהודית ועד הרחבת ההתנחלויות ואבטחתן. בכוונתנו לקדם מגוון חוקים שיגנו על דיירי הדיור הציבורי, ירחיבו את מעגל הזכויות ואת מאגר הדירות, ישיבו לדיור הציבורי את הכספים שנגזלו ממנו, יבטיחו דמוקרטיזציה ושקיפות בהתנהלות החברות המשכנות, ויחזירו לדיור הציבורי את המעמד שלו ככלי חיוני לקידום צדק חברתי. נפעל מול הממשלה והעיריות, להגנתם של מפוני מאהלי חסרי הדיור, שהפכו לקורבנות ראשונים של מדיניות מרושעת ואטומה".
ח"כ אורלי לוי אבקסיס, יו"ר עמיתה אמרה כי: "הכסף של הדיור הציבורי משמש כקופה קטנה. נלקחו ממנו 5 מיליון ₪ – מהמעט שנשאר בקופת הדיור הציבורי – להבטחה במז' י-ם. הדברים נעשים, באופן מדהים, גם לאחר שחשפנו את ההתנהלות הזו. דירות בדיור הציבורי לא נמכרו לזכאים אלא לאנשי עסקים, ספקולנטים בתחום הנדל"ן, שעושים מזה כסף. אותם אנשים שיפצו את הבתים א בהרבה כסף – מה שהמדינה יולה הייתה לעשות – והשכירו לזכאי הדיור הציבורי במחיר מופקע".
ח"כ מירי רגב הודיעה כי כבר ביום א' הקרוב תביא בפני ועדת שרים הצעת חוק המחייבת סיוע ראילי בשכר דירה לכל זכאי הדיור הציבורי הממתינים בתור לדירות.
שוש נתן, זכאית דיור מבת ים: "פניתי אפילו לראש הממשלה, ביבי, אנא ממך, זכור, אנחנו משרתים אתכם, אנחנו לא אצבע בקלפי. אם לא יהיה דיור לא יהיה גיוס. אנחנו לא וירטואלים, אנחנו בני אדם חיים וקיימים".
איציק אמסלם ממאהל התקווה: "לראש הממשלה אני רוצה לומר: אתה רומס את בוחריך, אתה רומס את השכבות המוחלשות. עם תקציב הנסיעות שלך היה אפשר כבר לפתור את בעיית הדיור. לנו אין קורת גג, זה מוביל לתיסכול ותיסכול מוביל למרי. ואתה ראש הממשלה לא רוצה מרי. ברגע שאין לנו קורת גג אנחנו מסוגלים לעשות הכל, הכל כולל הכל. ההבדל בין סיכון לסיכוי הוא קורת גג. אני בסך הכל רוצה את זכותי, זכותי לקבל קורת גג. אני קורא לך מפה ראש הממשלה, גם פה כמו בשריפה של הכרמל יש להתייגס מול כשלון. זה לא שריפה של יער אלא של אנשים. תמציא סופרטנקר לדיור הציבורי. ביכולתך לפתור את מצוקת הדיור. אנחנו מנסים להפוך לחברה טובה יותר, אני מבקש ממכם חברי הכנסת והשרים לאפשר לנו להפוך לחברה טובה יותר. אנחנו דורשים סיוע בשכר דירה מיידי וריאלי. אני רוצה לומר לראש הממשלה, שר השיכון, שר האוצר – היזהרו בבני עניים".
אושרית ממאהל גן סאקר: "יש 16 ילדים במאהל ואין בעל דירה אחד בירושלים שמוכן להשכיר דירה באופן מיידי למשפחה במצוקה כלכלית כל כך קשה עם עזרה מזערית שכזו בשכר דירה. כבר היו לנו ניסיונות אובדניים של ילדים שנמצאים במצוקה קשה".
ג'וני מיפו: "הגיע לי צו לפינוי מהבית בגלל חוב של 600 ₪ לחברת עמידור, טלפנתי ואמרתי שאני מוכן להגיע להסדר חוב והיא ממש צחקה עלי, משכה אותי 3 חודשים, לקחתי הלוואה לשלם את החוב ושילמתי, אך הפקידה אמרה שיש לו עוד חובות גבייה 13 אלף ₪". מהבהלה על החוב החדש קיבל ג'וני אירוע מוחי במשרדי חלמיש והגיע לטיפול נמרץ. החוב צמח עם ההוצאות משפט ל-20 אלף ₪ ורוצים לפנות אותו מהדירה".
רחל לוי מיבנה: "אם ייפנו אותנו מהבתים, שגם הכנסת תתפנה. אני בלי עבודה 3 חודשים כי אני נאלץ לשמור על הבית. כמה כסף המדינה השקיע בהליכים משפטיים נגדי לפינוי? בכסף הזה היתה יכולה לקנות לי 2 דירות".
שפרה, דיירת ופעילה מפורום פריפריה: "אם חד-הורית מנדים אותה מהחברה. אם חד-הורית שרוצה לנהל מערכת יחסים, לרוב עם גבר גרוש, פתאום מתעורר משרד השיכון, יש לך ידוע בציבור, את לא צריכה סיוע. רוצים לשלוח אותנו למנזרים. התספורת צריכה להתחיל במי שצריך אותה. אין פה מישהו שאין לו תיק בהוצאה לפועל".
לואיז מהתקווה: "עליתי לפני 30 שנה. אני יתומה בארץ. הייתי בטוחה כל הזמן שזו המדינה שלי. כשהבאתי את היליד שלי לעולם הייתי זכאית דיור ציבורי ואז החוק השתנה. אני נאבקת שלכל הילדים בארץ הזו תהיה איכות חיים שונה מזו שהייתה לי. אני בעוד כמה שנים אהיה בדיור מוגן, אני בת 50, ומפחדת שאני אסתכל מהחלון ואראה את הילד שלי בעוני. המדינה לא נותנת לילד שלי הזדמנות שווה. הילד שלי עוד מעט בן 6 וכבר עבר חמישה בתים. אני קיבלתי צו הרחקה מהבית שלי שזה המאהל בשכונת התקווה. אני יודעת שעוד כמה שנים הילד שלי יקבל בגיל 18 צו להגן על 'הבית' שאין לו. אני זקוקה לבטחון שלי והילד שלי זקוק לבטחון שלו. אני מאוד מאוד מאוכזבת מהמדינה".
הקמת השדולה נולדה כהמשך למחאת הקיץ, ובולטים בה דיירי המאהלים שנותרו פעילים ומאוגדים ב"פורום גוש הפריפריות". כמו כן השתתפה בהקמת השדולה הקואליציה לדיור ציבורי הכוללת את הארגונים: עמותת סינגור קהילתי, שומרי משפט-רבנים לזכויות אדם, עולים למען קליטה מוצלחת ושתיל. השדולה תקדם חקיקה המיועדת להבטיח את זכויות הדיירים בדיור הציבורי ובד-בבד להגדיל את מלאי הדירות ולהרחיב את הזכאות. בשדולה חברים 20 ח"כים מכל סיעות הבית.
בישראל כיום רק כ- 75,000 דירות של דיור ציבורי. לעומת זאת, למרבה האבסורד, מצויים בתור ההמתנה 41 אלף איש. רשימת ההמתנה לדיור ציבורי מגיעה כיום לכ- 39,000 עולים ועוד כ – 2300 וותיקים. בערים המרכזיות מגיע זמן ההמתנה הממוצע לקבלת דירה ליותר מ-6 שנים.