ח"כ דב חנין פנה ביום שלישי, ה-21 בפברואר, למבקר המדינה בבקשה כי יפרסם דבר בדיקתו את הליך חקיקת חוק התכנון והבנייה החדש. "מדובר בחוק מורכב ביותר המשנה מקצה לקצה הסדרי בראשית בתחום התכנון והבנייה והוא עורר הסתייגויות מכיוונים רבים", כתב ח"כ חנין למבקר. "באם אתה סבור כי ממצאים בדו"ח עשויים להשפיע על שיקולי השלמת החקיקה, נראה לי נכון שתודיע על כך לכנסת בצורה רשמית, עוד בטרם יחלו ההצבעות הסופיות בוועדה על החוק, בשבוע הבא".
בסיום הדיון שנערך באותו יום בכנסת מסרו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי השר שוקל להשיב את החוק לועדת שרים מאחר ולא ניתן מספיק זמן ללמוד את הנוסח החדש. מוקדם יותר פנו ראשי סיעות האופוזיציה ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, בתלונה על הליך החקיקה המהיר אשר אינו מותיר כל זמן סביר ללמוד את החוק ולהכין הסתייגויות.
במהלך חמישים ישיבות שנערכו במסגרת הועדה המשותפת לפנים וכלכלה הועלו מאות טענות והערות של גורמי מקצוע שבסופו של דבר לא הוטמעו ברפורמה כלל. כל אלה הופכים את הרפורמה ללא ישימה, אנטי חברתית ואנטי סביבתית:
1. השינויים שמציעה הרפורמה במבנה מערכת התכנון פותחים פתח מסוכן לשחיתות, להשפעה של מקורבים בועדות התכנון, ולפגיעה באיזונים ובבלמים שמבטיח החוק הקיים.
2. הרפורמה מאפשרת לשר הפנים לעקוף את הליכי התכנון באמצעות הכרזה על "מרחב תכנון מיוחד" להקמת יישוב חדש, שכונה, או תשתיות. למעשה לשר הפנים יש אפשרות לאשר בניה למגזרים מסוימים כמעט ללא כל דין וחשבון.
3. הרפורמה מבטלת את האיזונים והבלמים, שמבטיחים פיקוח ציבורי על הליך התכנון. נקבע עקרון גורף, לפיו כל תכנית תידון ללא קשר לחשיבותה בוועדה אחת בלבד ללא קיומה של מערכת היררכית המבטיחה בקרה.
הרכיב החברתי היחיד שהוכנס לרפורמה – דיור בר-השגה – מוגדר באופן שמרוקן מתוכן ממשי את המושג. למרות שישנה התקדמות מאז הנוסח הקודם, נשללת מרשויות התכנון הסמכות לקבוע את המחיר והזכאות לדירות. במקום שנבחרי הציבור ברמה המקומית יחליטו, המחיר ייקבע על ידי השמאי הממשלתי והזכאות על ידי השרים.
באותיות הקטנות של החוק, הוסף כי לאחר שלוש שנים לא ניתן יהיה עוד לאשר תוכניות שיש בהן דיור להשכרה במחיר מפוקח. כלומר – לאחר שלוש שנים הסעיף יפקע אלא אם יוארך על ידי השרים. החוק מחייב רק לקבוע הוראות לענין דיור בר השגה אך ללא מכסת מינימום, והחשש הוא שללא מכסה של לפחות 20% זה יהפוך לאות מתה. ראוי לזכור כי גם בחוק הוד"לים יש סמכות ומהדוח האחרון של משרד הפנים עולה כי בחצי השנה הראשונה לא הוכנסו לתוכניות הוד"ליות הוראות לעניין דיור בהישג יד כפי שהחוק מאפשר.
בנוסף, הרפורמה אינה כוללת מנגנונים אמיתיים לשיתוף הציבור בהליכי התכנון ואינה נותנת מענה לעילה המרכזית לשמה נכתבה – קיצור הליכים בירוקרטים בכל הקשור להליכי רישוי. אבל משתמשת ב"תירוץ" של שיפור הבירוקרטיה בהליכי הרישוי, כדי לשנות מהיסוד את הליכי התכנון.