הצעת חוק מהפכנית ביוזמת ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) הקובעת חובת פרסום באינטרנט של כל החלטות המועצה וההנהלה של רשות מקרקעי ישראל, עברה ביום שני, ה-7 במאי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. עד היום, רק חלק קטן מהחלטות מועצת רשות מקרקעי ישראל מפורסמות ונגישות לציבור. החוק כלל לא חייב פרסום החלטות של הנהלת רשות המקרקעין והחלטות המועצה מתפרסמות היום ברשומות (אבל לא באינטרנט) רק אם "יש בהן עניין לציבור".
ואכן, בפועל, רובן המכריע של החלטות הנהלת רשות מקרקעי ישראל לא פורסמו כלל עד היום: מאז 2002 ועד אפריל 2010 פורסמו רק 77 מתוך 2655 החלטות ההנהלה שהתקבלו. כך עוברות ההחלטות בדרך שאינה מאפשרת ביקורת ציבורית עליהן, אף שמדובר בהקצאת משאבים חיוניים. ח"כ חנין אמר בתגובה לאישור החוק: "השקיפות חיונית למיגור שחיתות ואפליה. הכנסת אישרה היום חלופה רעיונית למדיניות המקרקעין של נתניהו – במקום הפרטה של מקרקעי ישראל אנחנו צריכים שקיפות ודמוקרטיה בניהולם הציבורי".
כיום, גם כאשר מתאפשר עיון בהחלטות הרשות הוא כרוך בתשלום גבוה ובבקשות חוזרות ונשנות מהממונה על חופש המידע ברשות. על אף שרוב רובן של החלטות הרשות נוגעות בדרך זו או אחרת לציבור רחב של חוכרים, לא היתה עד היום כל חובה לפרסמן. כך למשל, בין ההחלטות הנוגעות למגזרים מסוימי, אשר לא זכו לפרסום, אפשר למצוא את ההחלטות הבאות : החלטה 1424 העוסקת בנוהל טיפול במחצבות; החלטה 1490 העוסקת ברכישת זכויות במגרש על ידי חבר קיבוץ בתוכנית הרחבה של קיבוץ או מושב אחר; החלטה 1594 העוסקת בבניה, קליטה ואכלוס דירות בקיבוצים; החלטה 1391 העוסקת במבצע היוון ביובל חכירה והיוון חוזים בתקופת החכירה השנייה – בתעסוקה; החלטה 1480 העוסקת בהקצאת קרקע לתאגידים בפטור ממכרז; הצעה 1507 העוסקת בשוויון בין חברי האגודה החקלאית לעניין חלוקת קרקעות; החלטה 1445 העוסקת בחריגות מהחלטת מועצה 1032 – הקצאה לבני מקום הרשמה והגרלה; החלטה 1422 העוסקת בתקבולים לקרן הקיימת לישראל משיווק קרקעות עליהן חלה חכירה לטובת הקרן הקיימת לישראל; החלטה מספר 1489 העוסקת בהשכרה או החכרת משנה של מקרקעי ישראל, החלטה 1471 העוסקת באיקאה בהצעת פשרה שגובשה בתביעת בית אבן בניה וייזום בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, והדוגמאות עוד רבות.
מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל קובעת את מערך הזכויות בקרקעות הציבור ומשפיעות במגוון אפיקים על החברה, הסביבה, הכלכלה והמשפט. בגלל היעדר פרסומן של מרבית החלטות הנהלת הרשות, מתעורר החשש כי ההחלטות שאינן זוכות לפרסום עלולות להוות אכסניה למחטפים ולהחלטות פגומות מתוך הנחה שאי פרסומן ימנע בדיקה או ביקורת ביחס אליהן.