ביום שלישי, ה-26 ביוני, במסגרת יום המים, התקיים בכנסת כנס בנושא "חסמים לנגישות למים בישראל" שיזם ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה החברתית-סביבתית והאגודה לזכויות האזרח. בכנס השתתפו שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו, נציגי רשויות הרווחה והשלטון המקומי, פעילים חברתיים וחברי כנסת. בכנס הוצגו הקשיים הכלכליים שיצרו מחירי המים המאמירים והמעבר לתאגידים, המאבקים החברתיים המלווים את הנושא, והמציאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב המתקיימים ללא תשתיות מים זורמים.
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, (חד"ש) אמר כי "סוגיית המים היא סוגיה חברתית ממדרגה ראשונה. משבר המים הופך למשבר חברתי כאשר הממשלה בוחרת לנהל בעניין מדיניות של הפרטה קיצונית, מעבירה את הטיפול לתאגידים בזבזניים ומאפשרת עלייה מחירי המים לצרכנים וריכוז השליטה בהתפלה בידי טייקונים ספורים.
"דיברנו על הזכות למים ונתתם לנו דוגמאות כמה הזכות הזאת מופרת כיום. אני מתבייש במצב שאתם צריכים להגיע לכאן ולבקש עזרה. אנחנו רוצים צדק חברתי ואלה דוגמאות קשות ועצובות מאוד למצב שאליו הגענו. אנחנו לא מתעסקים פה בטעות אלא במדיניות של הפרטה. בנו תאגידים ללא אחריות ציבורית שהחשבון שלהם הוא כלכלי בלבד.
"נציג התאגידים שהגיע לדיון בועדה המשותפת לסביבה ובריאות הסביר לנו שככל שאנשים יחסכו במים הם יצטרכו לעלות את המחירים. זהו מצב אבסורדי. אתם חשים את המצוקה אבל בצד השני יש הרבה כסף. אנחנו צריכים את הצעקה שלכם שתשמע ותעזור לנו לשנות".
עלוה קולן, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח אמרה כי: "מים הם זכות יסוד שעל המדינה להבטיח לכל אזרח ותושב במחיר שווה לכל נפש. גם אם השליטה בפועל עברה לידי תאגידים הרי שהאחריות הסופית נותרת בידי המדינה שאמורה להבטיח מחירי מים שניתם לעמוד בהם ומנגנונים לתמיכה עבור אלו שידם אינה משגת. ללא מים אי אפשר לנהל אורח חיים תקין, בריא ומכבד ולא ראוי שהמדינה תפקיר תחום זה להתנהלות "עסקית" גרידא".
ח"כ אילן גילאון (מרצ): "מים זה מצרך יסוד בסיסי שיש להגן עליו. זהו מקרה אחד של השאלה הגדולה של החלוקה. לפי החלוקה הרווחת כיום – פחות אנשים מקבלים יותר. זהו עניין פוליטי ומחיר המים הוא מחיר פוליטי. התאגידים הם פשע היסטורי. מי שהכניס אותם כגורם מתווך רצה להוריד מעצמו אחריות ולהפריט למוות את מדינת ישראל".
משה אבנון, נציג השלטון המקומי: "מחיר המים כיום לא הגיוני, לא סביר ויש להורידו לפחות ב30%. בנוסף יש לפתור את בעיית האוכלוסיות החלשות, הקשישים והנכים, על ידי שינוי בסיסי של תעריפי המים וסבסוד אמיתי של מחיר המים עבורם".
עו"ד אסף כהן, רכז המוקד לקשיש: "אוכלוסיית הקשישים מתאפיינת בהוצאות רבות לעומת הכנסות. רבים מהם מתקיימים מקצבת הביטוח הלאומי בלבד. חשבון המים של קשישים מהווה לעיתים 20% ואפילו 30% מהכנסותיהם ואנו נתקלים מדי יום במקרים קשים של קשישים חולים שמנותקים ממים זורמים בשל חובותיהם. קשישה חולת דיאליזה, בעלת חובות אסטרונומים לחברת המים כי חייה רק מביטוח לאומי. שוב ושוב מנתקים לה את המים. המטפלת שלה סיפרה לי בדמעות איך סוחבת לה דליים מהשכנים כדי לשטוף אותה. בעבר, כשנושא המים היה תחת העירייה, היה קל יותר להגיע להסדרים ולמנוע ניתוקים. כיום כשאנו פונים לתאגידים ומנסים לטווח אנו נתקלים בחומה בצורה".
עטייה אלאעסם, נציג הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב: "ל60 אלף אזרחים בישראל, תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב, אין נגישות למים. אנחנו מותחים צינור מנקודה מהכביש, למאה עד אלף תושבים. לפעמים מגיעים מים ולפעמים לא. אנחנו אוספים כסף ומשלמים למקורות. במקרה של איחור בכמה ימים מקורות סוגרת ומשאירה אלפי אנשים ללא מים כלל. אין לנו גינות, אין לנו בריכות ואין לנו חקלאות. אנחנו משלמים למקורות מחיר עצום שעלה השנה ב66% וסך הכל מבקשים שהמחיר שאנו משלמים יהיה זהה לזה שמשלמים שאר אזרחי המדינה. אבל הועדה להקצאת מים לא מסכימה לחבר אותנו מסיבות פוליטיות".
אליהו יצחק, פורום ירושלים למים: "אנחנו נבוא בכל הכוחות לעזור להילחם על החזרת המים לרשויות. המצב כמו שהוא היום לא יתכן. אני מקווה שמשהו ישתנה. חבל על כל הכסף והסבל".
תייסיר אבו רמוס, מייצג שכונת ואדי קדום בירושלים המזרחית: "אנשים בשכונה לא מסוגלים לשלם על המים. בגלל שאין לנו טופס 104 אנחנו משלמים את המחיר הכי גבוה שיש. אנחנו הולכים לתאגיד גיחון, מתייחסים אלינו לא כבני אדם. אם המצב ימשך כמו שהוא נאלץ להתחיל לגנוב מים. אין ברירה. אין כוח בעולם שיכול להגיד לי לא לשתות מים".
יסכה הרן, מרכז סיוע, משרד הרווחה: "פונים אלינו עשרות אנשים ואין תשובה. אין לנו כלים לסייע. החוקים והתקנות הם כדי להגן על התאגידים ולא על הצרכן".
השר לאנרגיה ומים, ח"כ עוזי לנדאו התמקד בדבריו בכנס בצורך בניהול נכון ומחושב של משק המים. הוא סיפר על מאמצי הממשלה לפתח את תחום ההתפלה וכן בטיפול בשפכים. בנושא מחירי המים אמר השר שיש לחזור לשיטה של שלושה תעריפי מים – במקום תעריף נמוך וגבוה, להוסיף תעריף ביניים. ואנשים המשקים גינות ענקיות או מחזיקים בריכה ישלמו יותר.