השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת וארגון חיים וסביבה ציינו ביום את יום הסביבה בכנסת. בשעות הבוקר נערכו דיונים בועדות הכנסת – ועדת הכספים עסקה בהתנהלות הסביבתית של חברות ממשלתיות וקבעה כי החברות הממשלתיות יחוייבו לפרסם תכניות של פיתוח מקיים והחל מהשנה הבאה – כל בקשה של חברה ממשלתית בועדת כספים תיבחן גם על פי המדיניות הסביבתית שלה; ועדת החינוך דנה בתכניות לחינוך סביבתי; וועדת הפנים והגנת הסביבה דנה בציד לא חוקי והתעללות בחיות הבר; הועדה לזכויות הילד דנה במפגעים סביבתיים והשפעתם על ילדים; וועדת המדע והטכנולוגיה דנה במחוללי מחלות ביולוגיים.
בכינוס מיוחד של השדולה הסביבתית-חברתית בנושא האיומים על הים והחופים השתתפו: ח"כ דב חנין וח"כ ניצן הורביץ, יו"רי השדולה; ח"כ ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת; ח"כ גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה; ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים; וכן חברי הכנסת חנא סוייד, שלמה מולה ואיתן כבל. בדיון הוצגו דו"חות של החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין. בין המשתתפים היו גם נציגים מפורום החופים שהוקם לאחרונה, המורכב מנציגי ועדי פעולה וארגונים מקומיים הפועלים להגנה על חופי הארץ מפני יוזמות נדל"ניות אשר מקודמות על סמך תכניות ישנות שאושרו טרם כניסת חוק החופים לתוקף.
ח"כ דב חנין, יו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות ויו"ר-עמית של השדולה החברתית סביבתית בכנסת, אמר בדיון: "החברה הישראלית צריכה להסתכל עם פניה אל הים – אל ההזדמנויות הטמונות בו, אך גם על הסכנות הטמונות בו. משאבי הנפט והגז המתגלים בים יוצרים עימם סיכונים סביבתיים חמורים וקשים. אם לא תגובש תכנית כוללת של התמודדות עם האיומים הללו, קיימת סכנה אמיתית לאסון סביבתי גדול אף יותר מזה שהתרחש במפרץ מקסיקו בארה"ב. אנחנו לא מסתפקים בהתראות וביקורת יש לנו תכנית מעשית של התמודדות . הכפפה מונחת במגרשה של הממשלה, אם היא לא תרים אותה היא תישא במלוא האחריות לאסונות העלולים לבוא".
בעניין החופים אמר ח"כ חנין כי: "מניסיוננו, הרבה יותר מסובך להתמודד על כל מקרה באופן פרטני. ההצלחה בפלמחים היא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. עלינו לאמץ פתרון מערכתי על מנת שלא כל פעם נצטרך לצאת למאבק ציבורי על כל מגדל שאושר טרם חוק החופים וכעת נבנה על החוף. אני מתכוון להמשיך ולקדם את הצעת החוק שלי המחייבת בחינה מחדש של תכניות הבנייה הישנות הקיימות בחופי ישראל".
נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה אמר כי: "האתגרים הסביבתיים שלפנינו עדיין קשים, ומשרדים מרכזיים בממשלה טרם הפנימו שטיפול בנושאים סביבתיים חייב להיות משותף לכלל המערכת, וממשיכים להתחמק ממעורבות רצינית בנושא. בעוד שבוע תיפתח ועידת ריו שבה העולם כולו ידון על דרכים לקידום פיתוח בר קיימא וכלכלה ירוקה. אנו מקווים שהממשלה כולה תתקדם בכיוון זה, ותעבור מהצהרות להחלטות רציניות ופעולות מעשיות, שיקדמו באופן מהותי את המדיניות הסביבתית הראויה לישראל".
ח"כ גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה: " הסביבה היא תשתית לאומית לא פחות מכביש. הלחץ הציבורי הוא קריטי, בהשפעתו המשרדים השונים מרגישים צורך להוציא תקנות, גם ללא חקיקה בתחום. היום אני מבין יותר טוב שהדבקות בצמיחה כלכלית כיעד מרכזי שמודד הצלחה, מוכיח עצמו כטעות גם בישראל. עלינו למצוא את הנוסחה הסופית והטובה בין הרצות להעלות את רמת החיים של בני האדם, ובין הרצון להגביל את השפעותיו ההרסניות של האדם על הסביבה".
ח"כ ניצן הורוביץ אמר: "הסביבה החופית בישראל היא הרגישה ביותר והמאוימת ביותר מכל השטחים הנמצאים בעדיפות סביבתית וחברתית עליונה. במשך שנים רבות מאוד, התייחסו רוב הגופים והרשויות אל הים כפח זבל, חד וחלק. חלק מהם ממשיכים לנהוג כך גם היום וכולנו משלמים על כך מחיר כבד. שמירה על חופים פתוחים מפני השתלטויות של בעלי אינטרסים, והגנה על ים צלול, הם אתגר מרכזי של התנועה הסביבתית".
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין: "חוק החופים כפי שהוא כיום, אינו מספיק. תוכניות שהופקדו לפני אישור החוק, כמו תוכניות הבניה בפלמחים, אלמוג ובצת – לא כפופות לחוק. בנוסף, החוק מתייחס בעיקר לחופים ופחות למשאב הים, שהיום ברור שזהו משאב רגיש וזקוק להגנה סביבתית לא פחות מהיבשה. הים הופך לעורף אסטרטגי לקיום מדינת ישראל. האחריות מוטלת על כל אחד מחברי הכנסת – לראות את עצמו כאילו הוא נציג הדורות הבאים. יש מקום לתת מעמד לוועדה המשותפת לסביבה ובריאות שמקדמת נושאים אלה".
מנכ"לית עמותת צלול, מאיה יעקבס: "האתגר של מדינת ישראל הוא כיצד לפתח במהירות המירבית את המנגנון לניהול הים, ולהפנות לשם כך משאבים מיוחדים למחקר, תכנון, ואכיפה. במציאות היום היזמים רצים קדימה, והמדינה נשארת מאחור, וכך נוצר מצב בו מתקיימים בים קידוחי גז בעוד עדיין אין תשתית רגולטורית".
רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה, אגף ים וחופים: "למדינת ישראל יכולת מוגבלת בהתמודדות עם זיהומים חמורים שעלולים לקרות בסביבה הימית. צריך שיהיה לנו כוח אדם ויכולת לטפל באירועים כאלה".
פרופ' ברק חירות מהמכון לחקר ימים ואגמים אמר כי: " ישראל נמצאת בפער ידע עצום לגבי ההשלכות האפשריות של הקידוחים בים. יש צורך דחוף בעריכת במיפוי סיכונים– זוהי מטלה שלטונית שהמכון מסוגל לבצע אך זקוק לתמיכת הממשלה. בנוסף, יש ליצור ולתקצב תכנית ניטור לאומית מלאה".
יובל פלג, רשות הטבע והגנים: "אוצרות הטבע שבים הם לא רק נפט וגז אלא גם בעלי חיים וצמחים. הרט"ג מקדמת הכרזה על 20% משטחי המים הטריטוריאליים כשמורות טבע מוכרזות ומבקשת את עזרת חברי הכנסת בכך".
מוקדם יותר השבוע דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את כל החוקים הסביבתיים אשר הועלו על ידי הח"כים, ובהם: הקמת יחידות סביבתיות ברשויות ציבוריות (דב חנין וכרמל שאמה); העדפת טובין ממוחזרים (ניצן הורוביץ); מחזור מי מזגנים (שי חרמש ודב חנין); ועידוד מחזור צמיגים (משה גפני).