ביום רביעי, ה-4 ביולי, יעלה ח"כ דב חנין הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור לאן נעלם הכסף של הדיור הציבורי, וכיצד ניתן להשיב אותו לאלה שזקוקים לו, ולאלה שהממשלה ייעדה אותו אליהם בהחלטותיה.
לדברי ח"כ חנין, יו"ר השדולה לדיור ציבורי בכנסת: "למרות החלטות ממשלה מפורשות, סכומי כסף עצומים שהתקבלו ממכירתן של דירות ציבוריות, נעלמו והופנו לתחומים שונים ומשונים. לאורך שנים רבות המדינה נמנעה לבנות או לקנות דירות נוספות לדיור הציבורי. כתוצאה מכך, רשימת הנזקקים לדיור ציבורי גדלה במהירות בעוד מאגר הדירות קטן. הקיץ האחרון המחיש את המשבר הקשה אליו הגיע התחום".
ועדת החקירה הפרלמנטרית תתבקש לבדוק את השאלות הבאות:
1. מהם הצרכים הקיימים לדיור ציבורי בישראל? וכיצד ניתן לענות עליהם?
2. מהם הצרכים בשיפוץ ותיקון ליקויים של דירות בדיור הציבורי?
3. האם הוכיחו את עצמם, במבחן התוצאה, שינויי המדיניות שנעשו במהלך השנים בתחום זה?
4 .בשנת 1999 התקבלה החלטת ממשלה 746 שקבעה כי כספים ממכירת דיור ציבורי ייעודו לבנייה או לרכישה של דירות ציבוריות נוספות. האם בוצעה ההחלטה? אם לא – מדוע?: מי החליט על כך ומתי? באם הועברו כספים מהכנסות אלה שלא לטובת הדיור הציבורי – באיזו סמכות זה נעשה? לאילו ייעודים הועברו כספי הדיור הציבורי ומאילו נימוקים? כמה פתרונות דיור ניתן לייצר על ידי השבת הכסף שנלקח מהדיור הציבורי? כיצד מתכוונת המדינה להשיב לדיור הציבורי את הכסף שנלקח ממנו?
5. כמה דירות ציבוריות קיימות באזורים ססמיים רגישים, ואיך ניתן לקדם פתרון מהיר לדיירים הנמצאים בסכנת חיים בעקבות מצב הבניינים במקרה של רעידת אדמה?
6. איך פותרים במהירות את בעיית זמן ההמתנה הבלתי סביר עבור כ – 40 אלף זכאי משרד הקליטה והשיכון הממתינים בתור לדיור ציבורי?
בדצמבר 1999 קיבלה ממשלת ישראל החלטה (746) לפיה הכנסות ממכירת דיור ציבורי ייועדו למימון פתרונות קבע או פתרונות ארוכי טווח לזכאי הדיור הציבורי בישראל. לפי דו"ח מחלקת המחקר של הכנסת, רק 7.5% מתוך כמעט שלושה מיליארד השקלים שקיבלה המדינה כתקבולים אכן הושקעו ברכישת דירות לטובת דיור ציבורי, ופחות מ – 25% מתקבולי הרכישה – סך הכול 680 מיליון ₪ הושקעו בפרויקטים בתחום השיכון.
בישראל חיים כ–40 אלף זכאים לדיור ציבורי, רובם זכאי משרד הקליטה ומיעוטם זכאי משרד השיכון. כולם זקוקים לקורת גג ראויה. הקריטריונים לדיור ציבורי כה חמורים עד שאם ענייה וחד הורית עם שני ילדים שהיא בקושי מוצאת מזון לכלכלם אינה זכאית לדיור ציבורי. ההצדקה האוטומטית של הממשלה לקריטריונים החמורים היא שגם כך משפחות ויחידים ממתינים שנים ארוכות לדיור ציבורי, ובמצב זה קשה להגמיש קריטריונים שיפגעו במרודים שבזכאים.
נזק ישיר נוסף של אי מימוש החלטה 746 הוא מצב התחזוקה של הדיור הציבורי. מבקר המדינה מצא בדוח 2009 ליקויים משמעותיים בתחזוקת הדירות הציבוריות. נזק נוסף ולא פחות חמור הוא היעדר התייחסות לכך שדיירים שחיים בדירות של המדינה חשופים יותר משאר מרוב הציבור לקריסת בתיהם במצב של מלחמה או רעידת אדמה. בעיר בית שאן למשל נמצאת באזור רגיש לרעידות אדמה שגבו עשרות אלפי הרוגים בתקופות קדומות. גם ב-2011 פונה בעיר בית בעקבות רעידת אדמה שיצרה סדק בבניין. חלק ניכר מתושבי בית שאן גרים בדיור ציבורי הדורש תיקון ומיגון, שיכולים היו להיות ממומנים על ידי כיבוד החלטה 746.