הפעם אנחנו רוצים דבר אחד: שכנעו את חברי הכנסת שלכם להצטרף לקואליציית הח"כים למען הפסקת ביזת משאבי הטבע. כנסו להצעת החוק שלנו, אנא שלחו אותה לחברי הכנסת:
הצעת חוק של חבר הכנסת דב חנין
הצעת חוק התמלוגים מאוצרות טבע
מטרה | חוק זה נועד להשיב לציבור שווי ערך יחסי וראוי מהרווחים המופקים ממשאבי הטבע שבשטחה הריבוני והכלכלי של המדינה. | |
הגדרות | 2. | בחוק זה – "משאבי טבע" – כלל אוצרות הטבע למעט נפט כהגדרתו בחוק הנפט,התשי"ב – 1952. "בעל הזכויות" – בעל זכות כרייה כהגדרתו בפקודת המכרות, וכן בעל רישיון הפקה למטרות מסחריות לפי ס' 23 בחוק המים, התשי"ט – 1959. "הקרן" – קרן לניהול כספים כאמור בסעיף 53(א) לחוק מיסוי רווחי נפט, תשע"א-2011. |
"השר" – שר האנרגיה והמים. "היטל" – היטל על משאבי טבע, כמשמעותו בסעיף 3. | ||
חובת תשלום היטל | 3. | (א) על רווחים המופקים ממשאבי טבע, ישולם היטל לפי הוראות חוק זה. |
(ב) שיעור ההיטל יהיה בגובה 80% מרווחי בעלי הזכויות שהופקו ממשאבי הטבע. | ||
אופן חישוב רווחים | 4. | (א) רווחים ממשאבי הטבע יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש שבין סך התקבולים השוטפים בשנת המס, לבין סך התשלומים השוטפים בשנה האמורה. (ב) בסעיף זה – "תקבולים שוטפים" – תקבולים שהתקבלו בפועל בשנת המס. "תשלומים שוטפים" – תשלומים כמפורט להלן, ששולמו בפועל בשנת המס: (1) תשלומים ששולמו במישרין לצורך יצירת תקבולים; |
העברת רווחים לשנות מס עוקבות | 5. | היו רווחי בעל הזכויות בשנת מס כלשהי נמוכים מאפס, יופחת סכומם מרווחי בעל הזכויות בשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שאם ניתן להפחית את הסכום האמור באחת השנים הבאות כאמור, לא תותר הפחתה בשנה שלאחריה. |
קנס על פיגור | 7. | (א) פיגר אדם יותר משבעה ימים בתשלום ההיטל שהוא חייב בו לפי סעיף 3 או בתשלום חלק ממנו, ייווסף לסכום שבפיגור קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום הסכום שבפיגור (בסעיף זה – תום תקופת הקנס). (ב) לקנס כאמור בסעיף קטן (א) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום תקופת הקנס ועד למועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כחוב מס לעניין סעיף 195א לפקודה. |
שימוש ברווחיים | 8. | הכספים שהתקבלו מהיטל על רווחי משאבי הטבע לפי חוק זה ינוהלו ע"י הקרן ויועברו למטרות חברתיות – כלכליות. |
תקנות | 9. | השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יתקין בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, תקנות לביצועו. |
תיקון עקיף לחוק המים | 10. | בחוק המים, התשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המים"): א. סעיף 23 לחוק המים בנוסחו כיום יהפוך לסעיף קטן 23(א). ב. בסעיף 23, בסופו, יבוא סעיף קטן 23(ב) בנוסח הבא: "הפקה שנועדה לשימוש מסחרי או ייצור מוצר מסחרי או למטרות רווח, בין אם נוצר רווח בפועל ובין אם לא, בין אם שימשו מים כחומר גלם ובין אם כמוצר סופי, בין אם המפיק הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר – תהיה כפופה לקבלת רישיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה למטרות מסחריות); תנאי רישיון הפקה למטרות מסחריות ייקבעו בכללים ע"י מועצת הרשות הממשלתית." ג. לאחר סעיף 116(ד) לחוק המים יבוא סעיף 116(ה) בנוסח הבא: "מפיק מים בעל רישיון הפקה למטרות מסחריות כאמור בסעיף 23(ב) (להלן: מפיק מסחרי), ישלם, בנוסף להיטל ההפקה, גם היטל כשיעורו בחוק התמלוגים מאוצרות הטבע". |
תחולה | 11. | הוראות חוק זה יחולו מיום קבלתו; ואולם חובת תשלום ההיטל תחל החל משנת המס 2013, על רווחים שיופקו החל מ- 01.01.2013. |
פרסום | 12. | בכל רישיון היונפק מיום קבלת חוק זה ובכל רישיון קיים או מחודש תצויין חובת תשלום התמלוגים לפי חוק זה. |
דברי הסבר
משאבי הטבע שבשטחה הריבוני והכלכלי של המדינה הם אוצרות המדינה וקניין הציבור. בנוסף, אלו משאבים מתכלים ונדירים. הצעת חוק זו באה לחייב הטלת היטל ייעודי על רווחים מהשימוש במשאבים אלו, המבטיח השבת שווי ערך יחסי וראוי לציבור.
במונח משאבי טבע יש כדי להקיף הן את המחצבים והן את הפקת המים. כיום, הטיפול המשפטי במשאבים אלה מוסדר בחיקוקים שונים ולוקה בחסר:
מים – הפקת מים מוסדרת בחוק המים, חוק משנת 1959, ואין בה כל זכר לתשלום תמלוגים. כיום, חברות המים המינרלים ועמן חברות המשקאות המוגזים וחברות נוספות המקיימות קידוחים עצמאיים לשאיבת מים, אינן משלמות תמלוגים למדינה כלל. תחת זאת, הן משלמות היטל הפקה בתעריף מוזל של "מפיק תעשייתי". זהו מצב אבסורדי. החברות המפיקות רווחים ממכירת משאב הטבע לציבור, אינן משלמות דבר לבעלים של המשאב, הלא הוא הציבור.
מחצבי טבע אחרים – כרייתם של מחצבי טבע מוסדרת בפקודת המכרות המנדטורית. הפקודה קובעת תשלום תמלוגים בגובה של 2%. שיעור כה נמוך חל על כל סוגי המחצבים הנכרים, כולל חול, שכרייתו פשוטה ואינה מצריכה כל השקעה מצד הכורה.
הצעת חוק זו לחייב בתשלום היטל ייעודי על רווחים משימוש במשאבי טבע, מבקשת להטיל אותו היטל שנקבע בחוק מיסוי רווחי הנפט התש"א-2011 (להלן: "חוק מיסוי רווחי הנפט") – על כל יתר משאבי הטבע.
חוק מיסוי רווחי הנפט תיקן מחדל קיים לגבי משאבי הגז והנפט. החוק קובע תשלום לפי העיקרון המקובל בתחום ההון סיכון. הציבור הינו הבעלים של המשאב. המדינה נותנת את אוצרות הטבע שלה (אשלג ומינרלים אחרים בים המלח, פוספטים, מים מינראליים, ואוצרות טבע אחרים) להפקה, לכרייה, ולניהול למנהלים בעלי מקצוע וידע, בדרך של זיכיון או רישיון, בגין אותו "ניהול" הם זכאים לקבל אחוז מהרווח, ושאר הרווחים חוזרים לידי המדינה ואזרחיה.