בריאות וסביבה

מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן גרמה להרס שיטתי של הסביבה שלנו. חלקו נגרם בעקבות קידוש ערכי ה"פיתוח" שפורשו בצורה כלכלית מצומצמת. אך בעיקרו, חוסר הצדק הסביבתי הוא תוצר של אינטרסים כלכליים שמבקשים להגדיל את רווחיהם של בעלי הון על חשבון בריאותנו ואיכות חיינו. כך עלה זיהום האוויר בישראל והגיע לרמות הגורמות למותם של 2,200 בני אדם מדי שנה, נחלי ישראל הפכו לתעלות שפכים; התחבורה הציבורית הוזנחה לטובת פיתוח כבישים ותשתיות שמשרתות את מי שיש ביכולתו להחזיק רכב פרטי ואת חברות המכוניות והדלק המרוויחות מכך. במקום להציב את השיקולים הסביבתיים-חברתיים בראש מעייניהם, המתכננים וקובעי המדיניות הפכו את הרווח הכלכלי של האלפיון העליון לשורה התחתונה והקובעת.

היעדר צדק סביבתי אינו גזירת גורל. החלטות הממסד השלטוני משקפות סדרי עדיפויות מעוותים, אינטרסים כלכליים מוטים לטובת העשירים, והתעלמות מצרכיהם ומאיכות חייהם של מיליוני אזרחים במדינה. לכן, אנו מציעים שינוי רדיקלי: הקטנת מקומו של השוק בקבלת החלטות חברתיות-סביבתיות, החזרת המשאבים הטבעיים לידי הציבור, הקטנת הצריכה והזיהום, ותכנון שמקדם מרחבים עירוניים שוויוניים ומלאי חיים.

מה עשינו

  • העברנו את המהפכה הסביבתית בחקיקה: חוק המזהם משלם, חוק אוויר נקי, חוק האכיפה הסביבתית, חוק השקיפות הסביבתית – חובת דיווח על פליטת חומרים מזהמים, התייעלות אנרגיה במבני ציבור, חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור, חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת, חוק הרשות הלאומית לפינוי מוקשים, חוק איסור נהיגה בחופים, חוק הפיקדון החדש, חוק פטור מארנונה לבתי ספר שדה, חוק מחזור פסולת אלקטרונית

 

 

 

  • כיהנתי כיו"ר הועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת שעסקה באופן אינטנסיבי בנושאים רבים בתפר בין סביבה ובריאות.
  • מאז שנבחרתי לכנסת אני עומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. השדולה המשמעותית והדומיננטית בכנסת מהווה אכסניה לנושאים הסביבתיים ולארגוני הסביבה, ויוזמת מידי שנה את יום הסביבה בכנסת.

 

 

  • הובלנו מאבק פרלמנטרי נגד מונופול הגז ולמען הלאמתו ושימוש בו עבור אזרחי ישראל ורווחתם

 

 

  • הקמנו ועדה פרלמנטרית לעניין הזיהום במפרץ חיפה ונאבקנו להפחתתו

 

 

  • נאבקנו למען שיקום ים המלח

 

 

  • נאבקנו להגדלת חלקו של הציבור במשאבי הטבע, מאבק שהביא להקמת ועדת שישינסקי 2. הובלנו מערכה ציבורית ופרלמנטרית אל מול מסקנות ועדת שישנסקי והניסיונות לרכך אותן ע"י בעלי עניין

 

 

  • נאבקנו נגד הקמת מכרה הפוספטים המסכן את תושבי ערד והישובים הערבים הבדואים שבסביבה.

 

 

  • נאבקנו למען התיקון לחוק החופים שימנע את הפיכת החופים לנדל"ן – ליווינו מאבקי חופים ברחבי הארץ

 

 

 

  • נאבקנו להגנה על עמק ססגון מפני בנייה

 

 

  • קידמנו רגולציה סביבתית על תחום קידוחי הנפט
  • נאבקנו נגד הפקות פצלי שמן

 

 

  • נאבקנו נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן
  • נאבקנו נגד קומבינות בנייה בשטחים הפתוחים

 

 

  • קידמנו חקיקה לסביבה חינוכית בריאה
  • פעלנו להכללת שיקולי סביבה ובריאות בתכנון

 

 

  • קידמנו מעבר לאנרגיות מתחדשות
  • נאבקנו נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל

 

 

לאן צריך ללכת

משאבי הטבע בישראל מצומצמים. עם השנים חלה הפרטה מסיבית של המשאבים הללו, תוך ויתור על רוב רובם של הרווחים לטובת בעלי ההון. ההפרטה גם יצרה תמריצים לניצול יתר של המשאבים, לדלדולם, ולהרס משמעותי של סביבתם. כך קרה בים המלח – שקצב ירידת המפלס בו התגבר ליותר ממטר בשנה, וכך גם קרה עם אדמות המדינה שהפכו כר פורה לפרויקטים נדל"ניים תוך רמיסת ההיגיון הסביבתי.

  • אנו מציעים:
    •  להחזיר את השליטה במשאבי הטבע למדינה ולאזרחים: לעצור את ההפרטה של המים וחלוקתם, של קרקעות המדינה, ושל מערכת התכנון; להלאים את משאבי הגז, המינרלים, והנפט ששימוש נכון ברווחיהם יכול להבטיח את עתיד  כלל האזרחים.
    • על המשאבים המוגבלים האלה אנו דורשים להגן. במקום לבנות עשרות יישובים קטנים שדורשים תשתיות חדשות ויקרות, אנו מציעים לבנות בערים קיימות ולחזקן; תחת שיטת הבנייה הנוכחית שמקדמת את השימוש ברכב פרטי, אנו מציעים לבנות מרחבים אורבניים צפופים, בהם עסקים, דיור, ושטחי ציבור טוויים זה בזה; לעצב ערים בהן תחבורה ציבורית, רשתות אופניים, ומדרכות רחבות יוכלו להחליף את הכבישים הפקוקים, שהם אחד הגורמים המרכזיים לזיהום האוויר שהורג כ-1500 אנשים מדי שנה; להפוך את היחס בין ההשקעות הממשלתיות בתשתיות לרכב פרטי לבין ההשקעה הממשלתית בתחבורה ציבורית ולשפר את התחבורה הציבורית באופן דרמטי.
    • יש לשנות מן היסוד את האופן בו מנוהל משק האנרגיה הישראלי: להפחית משמעותית את כמות החשמל הנצרכת – לבנות בתים עם בידוד נאות, המקטין את הצורך במיזוג אוויר בחודשי הקיץ החמים ובחימום משמעותי בחודשי החורף; להציע תמריצים ולהחמיר את התקנים על מנת להפחית את השימוש במכשירים זוללי חשמל כגון מקררים ומזגנים ישנים; להרחיב את השימוש בדודי שמש לכל מבנה במדינה; לשנות את תמהיל האנרגיה כך שיופחת השימוש בדלקים פוסיליים. גם כאשר משק האנרגיה הישראלי יתבסס על הגז הטבעי שיופק מהים שלחופינו, נפעל להגדיל משמעותית את השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים כגון אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח.
    • יש לבטל את הפרטת המים באמצעות תאגידי המים ולהפחית את תעריפי המים. על המדינה לקחת אחריות על ניהול כלל משאבי המים:  לשקם את הנחלים, לדאוג לתחזוקה של תשתיות ניקוז והספקת המים, לטפל במי השפכים ברמת טיהור מתקדמת, ולהפנותם חזרה לשימוש בטבע, בחקלאות, או בגינון עירוני. הרשויות יהיו אחראיות גם על מניעת זיהום המים והטיפול בו, תוך חיוב המזהמים על הוצאות הטיפול בו. יש להגביר את החיסכון במים באמצעות הקמת תשתיות לקליטת מי גשמים, שימוש בצמחיה מותאמת לאקלים המתחמם, והרחבת השימוש במים אפורים בבתים ובמבני ציבור.
    • את הקרקעות במדינה חיוני לשקם מיידית: המדינה תבצע סקר קרקעות בו יאותרו מוקדי הזיהום במדינה. לאחר מכן תגובש תוכנית לשיקום הקרקעות. מירב המימון צריך לבוא מהמזהמים עצמם, בין אם הם גופי מדינה או גופים פרטיים.
    • זיהום האוויר בישראל הוא אחד הגורמים הקשים והישירים לפגיעה בבריאותנו. חיוני ליישם את המנגנונים שהקנה "חוק אוויר נקי" שחוקקתי עוד בכנסת ה-17: להכריז על גוש דן, מפרץ חיפה ומטרופולין ירושלים כאזורים מוכי זיהום, ולקבוע ולתקצב תוכנית מיידית להפחתת הזיהום – הקמת מערכות הסעת המונים מבוססי אוטובוסים חשמליים במקביל להגבלת נסיעת הרכבים הפרטיים שם, החמרת התקנים והגברת האכיפה על מפעלים מזהמים.
    • חייבים לערוך שינוי יסודי בניהול הכימיקלים במדינה: להתאים את הסטנדרטים לטיפול בכימיקלים לרמה הנהוגה באירופה; לחסל השחרור לסביבה של דיאוקסינים (מולקולות מסרטנות שנצברות במזון ובגוף), וליישם במלואו את חוק מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה שיזמתי כדי לאפשר שקיפות מלאה לציבור.
    • יש להפסיק את ההזנחה של החצר האחורית הסביבתית שלנו: להכיר בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, לספק תשתיות ראויות של ביוב, חשמל, ומים גם שם וגם ביישובים הערביים ברחבי המדינה. אנחנו נפעל למגר את ההזנחה הסביבתית בשכונות עוני, להרחיק את מקורות הזיהום מיישובים מוחלשים, ולטפל באתרי פסולת פיראטיים שפוגעים קודם כל בחסרי האמצעים.

 

  • בנוסף, יש לקדם מערכת בריאות שוויונית באמצעות הצעדים הבאים:
    • יש להגן על מערכת הרפואה הציבורית כמערכת שוויונית ונגישה וביטול התכניות להפרטת בתי-החולים.
    • הנהגתו מחדש של "המס המקביל" בגובה של 5% מהשכר שמשלמים המעבידים, ואשר יהיה מיועד כולו למימון שירותי הבריאות הציבורית.
    • מילוי קפדני של התחייבות הממשלה להשלמת המימון הדרוש ליישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
    • ביטול תשלומי ההשתתפות בשירותי המניעה, בביקור אצל רופא ובתרופות שבסל; הכללת בריאות השן והביטוח הסיעודי בסל הבריאות.
    • קביעת מנגנון לעדכון קבוע בחוק של 2% בשנה לסל הבריאות, תוך מתן מענה להזדקנות האוכלוסייה ולשינויים הטכנולוגיים, לרבות להכללתן של תרופות חדשות.
    • הבטחת מקומות אשפוז הולמים לכל החולים הסיעודיים וחיסול תור הממתינים.
    • הפעלת תכנית לאומית לצמצום הפערים במדדי הבריאות בין תושבים ערבים לתושבים יהודים.
    • הגדלת התקציבים לגמילה מסמים ולמאבק בסחר בסמים, בהתמכרויות קשות ובתשתית הפשיעה.