דיור

הזכות לדיור היא זכות בסיסית. כולנו זכאים לקורת גג שתאפשר לנו לממש את יכולותינו, וזו אחריותה של המדינה להבטיח זאת. אך בית הוא יותר מקורת גג. בית הוא קהילה מתפקדת, נגישות לחינוך, להשכלה גבוהה, לבריאות , לתעסוקה, לתרבות, ומקומות בילוי עם משפחה וחברים. כולנו זכאים לחיות ביישובים עם תשתיות נאותות ומרקם אורבני אשר נותן מענה לצרכינו השונים. כולנו זכאים לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות שקובעות כיצד נראה המרחב בו אנו חיים.

בשנים האחרונות פועלת הממשלה בכיוון ההפוך: מחירי הדירות עולים בצורה תלולה ומותירים רבים ללא ביטחון בקורת גג, בעוד שמלאי הדירות בדיור הציבורי הולך ונשחק. שכונות מפונות ללא דיור חלופי. יישובים חדשים נבנים ללא תכנון מספק, ללא תשתיות ובאופן המחליש ישובים קיימים. בשנים האחרונות הממשלה מבקשת להקשות על הבקרה הדמוקרטית ועל ההשתתפות הציבורית בהליכי התכנון, ומנהיגה רפורמות שונות שמטרתן להפוך את מערכת התכנון ליותר סגורה ולפחות שקופה.

לאזרחים הערבים בעיית דיור חריפה שהיא תוצאה של שנים של הפקעת אדמות, אפליה בהשקעה ובתכנון והעובדה שהכנסותיהם נמוכות מאלה של האזרחים היהודים. הממשלה מנהיגה בישובים אלה מדיניות אשר פוגעת ביכולתם של התושבים לפתח את היישוב בצורה מתוכננת, ומייצרת מציאות של עשרות-אלפי בתים הנבנים בצורה לא-מוסדרת ונמצאים תחת איומי פינוי והריסה.

משבר הדיור בישראל הוא ביטוי בולט של אי-השוויון בחברה ולא סתם היה אחד המנועים של המחאה החברתית הגדולה ב-2011. אך למרות המחאה, מאז שנת 2011 המשיכו מחירי הדירות בישראל לעלות בצורה תלולה. העלייה החדה במחירי הדירות, והגידול האימתני בפער בין השכר למחיר הדירות, הפכו רכישה של דירה לכמעט בלתי אפשרית ללא תמיכה מהמשפחה. רבים מאוד לא מצליחים להגיע לדירה, מכיוון שאין להם את הכסף לרכוש אותה. גם מי שרוכש דירה, בעזרת משכנתאות, נקלע להשתעבדות ארוכת שנים. בעוד רבים לא מצליחים להשיג את המינימום, למעטים יש דירות רבות, או שיש להם דירה שחורגת ממה שהם צריכים. משאבי הדיור בחברה שלנו מצד אחד נמצאים במחסור, ומהצד השני – הם מחולקים בצורה מאוד לא שוויונית ולא הגיונית.

מה עשינו

  • הובלתי את שדולת הדיור בכנסת.
  • יחד עם פורום הדיור הציבורי קיימנו מדי שנה את יום הדיור בכנסת והרמנו קול מחאה על מצב הדיור הציבורי, נאבקנו לשיקום מאגר דירות דיור ציבורי, נגד פינויי דיירים ולמען הרחבת הקריטריונים.

 

  

 

  • העברנו את חוק השקיפות בדיור הציבורי

 

 

  • קידמנו את חוק הדיור החברתי

 

 

  • קידמנו את חוק יסוד: הזכות לדיור
  • העברנו חוק לשקיפות ופרסום החלטות של מועצת מקרקעי ישראל

 

 

  • נאבקנו למען הכרה בכפרים הערבים-הבדואים הבלתי-מוכרים

 

 

  • נאבקנו נגד פינוי והריסות בתים בישובים ערביים: אום אל-חיראן, קלנסואה, רמלה, לוד, דהמש

 

 

  • נאבקנו למען דיור חלופי ופיצוי הוגן לתושבי שכונות: גבעת עמל, כפר שלם, שכונת ארגזים, אבו כביר, תל גיבורים, נס לגויים, נווה צדק, בית דגן ועוד.

 

 

  • נאבקנו נגד הרפורמות התכנוניות המרחיקות את הציבור מקבלת ההחלטות, ומחלישות אפשרות לכלול שיקולים חברתיים, תחבורתיים, בריאותיים וסביבתיים בתכנון.

 

 

  • נאבקנו נגד אפליה בדיור – נגד חקיקה ממשלתית כמו חוק הלאום וחוק ועדות ועדות קבלה, וניסיון לקדם חקיקה האוסרת על אפליה בדיור

 

 

לאן צריך ללכת

* על המדינה ליצור מנגנון של דיור חברתי: מערכת של שכירות חברתית מוגנת, לכל אלה שהכנסתם נופלת מההכנסה החציונית לנפש. זאת לצד הרחבה משמעותית של הדיור הציבורי. * השקעה בהתחדשות עירונית * הפיכת מערכת התכנון לדמוקרטית ונגישה יותר *  ביצוע רפורמה של צדק בשטחי השיפוט * הכרה בישובים הלא מוכרים בנגב וקידום תכנון והשקעה בישובים ערבים.

בכל פרויקט גדול של בנייה למגורים יקבע כי 15% אחוזים מהדירות יוקצו לדיור להשכרה במחירים מוזלים ממחירי השוק ומפוקחים עבור בעלי הכנסה נמוכה ובינונית.

מלאי הדיור הציבורי ישוקם ויחודש תוך שילוב הדירות החדשות בכלל האזורים בישראל ובאזורי הביקוש בפרט. דירות הדיור הציבורי ישופצו ויתוקנו כך שיתאימו לסטנדרטים מודרניים וימנע סיכון לדיירים המתגוררים בו. יקבע בחוק כי לדיירים חלק משמעותי בניהול חברות הדיור הציבורי.

המדינה תיזום פרויקטים של בנייה ציבורית להשכרה על קרקעות מדינה, להשכרה במחירים נמוכים לפי קריטיונים רחבים, ותוך שמירה על תמהיל חברתי מגוון. המדינה תבנה 30,000 דירות במשך 3 שנים, ובהמשך תבנה 5,000 דירות בכל שנה. ניתן יהיה להטות חסכונות פנסיה להשקעה בדיור מוסדי זה, על מנת לספק הכנסה בטוחה וארוכת טווח לחסכונות האזרחים, החשופים כיום להשקעות מסוכנות בבורסה.  

השקעה ציבורית, בעיקר בפריפריה, לעידוד והתנעת הליכי התחדשות עירונית. יש להפסיק באופן מיידי את הנוהג התכנוני הפסול של הקמת מרכזי תעסוקה, מסחר ופנאי נפרדים, ולשאוף לשלב שימושים אלה במרכזי ערים והיישובים. יש להבטיח כי נגישות לתעסוקה, מסחר ופנאי במגוון אמצעים, בדגש על הליכה ברגל, רכיבה על אופניים ונסיעה בתחבורה ציבורית. יש להסיר את המגבלה על צפיפות הבנייה בעיר, על מנת להגדיל את מלאי הדירות וליצור מרקם עירוני תוסס

יש להפסיק את התכנון והבניה של שכונות מגורים "יוקרתיות"  בהן מלאי הדירות כולו מורכב מדירות גדולות לבעלי אמצעים. יש לתכנן במקומן שכונות מגורים ובהן מגוון של דירות, כולל מלאי גדול של דירות קטנות לצעירים ולמשפחות קטנות . מדיניות זו תיצור מלאי דירות ענק, תעסוקה ואפשרות פיתוח תחבורה ציבורית טובה.

על הממשלה לבצע רפורמה בשטחי שיפוט. זו תכלול תיקונים משמעותיים של תחומי השיפוט בישראל, כדי ליצור הוגנות במקורות המימון של השלטון המקומי. במסגרת זו יש להקים גם שטחי שיפוט משותפים שיכללו את אזורי התעשייה והמסחר בשטחי המועצות האזוריות עם הערים והמועצות הותיקות וערי הפיתוח. צעד זה יחזק רשויות עירוניות דלות תקציב ויתקן חוסר צדק היסטורי.

להסדיר יישובים בלתי מתוכננים: על המדינה לקדם את התכנון, הקצאות הקרקע וההשקעות ביישובים הערביים ולתקן את האפליה המתמשכת. לעצור כליל הריסות ופינויים של בתים ביישובים אלה, עד לקביעת תכניות מתאר מוסכמות על הרשות המקומית. יש לקדם את ההכרה בישובים הלא מוכרים בנגב, תוך התחשבות בדפוסים התרבותיים והחברתיים של האוכלוסייה. יש להגיע לפתרון מוסכם מתוך הידברות עם הציבור הבדואי ולהימנע מפינויים ומהלכים חד צדדיים וכוחניים.

להבטיח שקיפות ודמוקרטיה בתהליכי התכנון. מול היוזמות הממשלתיות המבצעות מעקפים של מערכת התכנון כך שקולם של האזרחים ושל שיקולים סביבתיים, חברתיים, בריאותיים, תחבורתיים לא ישמע, מול מערכת כוחנית וריכוזית שגם לא מייצרת תוצאות רצויות, יש לקדם מודל אחר לגמרי – מדיניות גמישה ומבוזרת, המעניקה סמכויות רבות יותר לשלטון המקומי. במקביל, יש לחזק את ועדות התכנון המקומיות תוך חיזוק היכולת לפקח עליהן. יש לפתוח את גופי התכנון העירוניים והמחוזיים לביקורת ציבורית, להגדיל משמעותית את מספר המתכננים שעובדים בעיריות ובמחוזות, להרחיב את הייצוג של קבוצות אוכלוסיה שונות, ולחזק מעמד אנשי המקצוע בוועדות, בכדי לשפר ולהאיץ את תהליכי התכנון ועל מנת לחזק את האינטרס הציבורי. עלינו ליצור מנגנונים חוקיים שיאפשרו לתושבים ולקהילות להגדיל את מעורבותם בתהליך התכנון,  ולהנגיש ולהבהיר כל תוכנית הנוגעת לשכונותיהם ועריהם.

יש לקדם תכנון המבוסס על עקרונות של קיימות:  חסכון באנרגיה, פסולת, שימוש מושכל בחומרים, הפחתת פליטות זיהום אויר וגזי חממה, מניעת זיהום קרקעות, שימור מים ושדרוג של מבנים ותשתיות. על הממשלה לייצר תוכנית מקיפה להגנה על שטחים פתוחים בעלי ערך סביבתי והיסטורי ולייסד מנגנונים לניהול ושמירה עליהם.

יש לשנות את הרכב מועצת מקרקעי ישראל כך שתכלול נציגים של ארגונים חברתיים, ראשי ערים וגופים נוספים. יש למסד את חובת השקיפות ושיתוף ציבור בתהליכי קבלת ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל בחקיקה ראשית. יש להפסיק באופן מיידי את הליכי ההפרטה במכוון ובמחדל עד לבחינה מחדש של נחיצותם, והשפעתם על הזכות לדיור, לרבות הפרטת קרקע, הפרטת נכסי רשות הפיתוח והפרטת דיור ציבורי והמשך הקיצוצים בתקציבי הסיוע. הליכי הפרטה ייעשו רק לאחר קביעת מנגנונים להבטחת הזכות לדיור והשוויון.